חדשות

מחקר ב"הדסה" הצביע על הסיבות האפשריות לדלקת בשתלים דנטליים

במחקר נמצא כי אחת מקבוצות התאים המרכזיות במערכת ההגנה על החניכיים, "תאי לנגרהנס", נעלמים מרקמת החניכיים מיד לאחר התקנת שתל הטיטניום בלסת

פרופ ליאור שפירא, מנהל המחלקה לפריודונטיה במרכז הרפואי הדסה

צוות מהמחלקה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית והדסה והמחלקה לפריודונטיה במרכז הרפואי הדסה, בראשות מנהל המחלקה פרופ' ליאור שפירא, פרסם אתמול ממצאי מחקר שביצע על הסיבות לדלקות וזיהומים בשתלים דנטליים עשויים טיטניום. הממצאים עשויים לסייע בפתרון הבעיה שעד כה לא היה לה מענה. דו"ח המחקר הופיע ב-Frontiers in Immunology.

פרופ' שפירא מסר כי השתלים שינו את פני רפואת השיניים ב-30 השנים האחרונות. ההשתלה נחשבת לבטוחה יחסית ומיליוני אנשים בעולם כבר נהנו מטכנולוגיה זאת. אחת השאלות הנפוצות של המטופלים המועמדים לקבלת השתלים היא: "האם זה לכל החיים?". אולם, הדגיש פרופ' שפירא, התשובה יכולה להינתן רק במחקרים פרוספקטיביים ורטרוספקטיביים ארוכי טווח שנעשים כיום ומראים גם על קיומה של מחלה חדשה: דלקת השתלים הדנטאליים, או פרי-אימפלנטיטיס (Peri-implantitis).

על פי הסטטיסטיקה, 90% מהשתלים אמורים להחזיק מעמד יותר מעשור אך כ-30% יהיו נגועים בדלקת בשלב זה או אחר. אזור השתל הדנטלי מסב למושתל שחלה בה כאבים, אי נוחות, נפיחות ודימומים, מה שמוביל לעקירת השתל.

פרופ' שפירא: "בעוד שבדלקות חניכיים סביב השיניים אנו יודעים לטפל במידה גבוהה של הצלחה, הרי כאשר הדלקת היא סביב שתל טיטניום, אין לרפואה כיום עדיין מענה ראוי עם אחוזי הצלחה דומים".

"המחקר", הדגיש, "הראה כי עצם ההשתלה של שתל הטיטניום גורמת לשינויים במערך ההגנה נגד חיידקי החניכיים. נוצרים שינויים סביבתיים סביב השתל. בחניכיים יש תאים החיוניים לניטור ובקרה של דלקות בחניכיים. בנוכחות השתל, התפתחותם נפסקת והם חדלים לשמש כמגני החניכיים. הפסקת ההגנה הזו יוצרת דלקת קבועה סביב השתלים והמצב מוחמר כשיש זיהום בחניכיים".

צוות המחקר העלה במהלך העבודה השערה כי ייתכן שמדובר גם בהשפעת שתל הטיטניום על המערכת החיסונית המקומית, שהיא הגורמת לפגיעה ביכולת ההתגוננות של החניכיים נגד חיידקים בחלל הפה. הנושא נבדק על מודל עכבר כדי לברר את התנהגות תאי המערכת החיסונית שסביב השתלים בחלל הפה.

במחקר נמצא כי אחת מקבוצות התאים המרכזיות במערכת ההגנה על החניכיים - "תאי לנגרהנס" (Langerhans Cells) - משמשת כקו הגנה ראשון ברקמת החניכיים ומזהה את החיידק כפולש זר. בעקבות הזיהוי מופעלת התגובה כנגד הפולש. קבוצת תאים זו גם יודעת מתי להגביר את התגובה ומתי להשקיטה, על מנת ללחום בפולש מבלי לגרום נזק רקמתי מיותר.

בדו"ח המחקר נמסר כי תאי לנגרהנס נעלמים מרקמת החניכיים מיד לאחר התקנת שתל הטיטניום בלסת. הסיבה: תאי המקור של תאי הלנגרהנס - "תאים דנטריטים" - מפסיקים להתמיין לתאי לנגרהנס  פעילים בנוכחות השתל ומסביבו. התוצאה: הם נשארים "תקועים" ולא ממוינים עמוק בתוך רקמת החיבור, במקום לצאת אל פני השטח של החניכיים.

בשיטת תרבית תאים, הראה הצוות כיצד יוני הטיטניום המשתחררים מהשתל לרקמה בכמות זעירה יכולים להיות אלה המונעים מתאי המקור להתמיין לתאי לנגרהנס פעילים. היעדרותם של תאים אלה מהרקמה גורמת לדלקת בלתי נשלטת וכרונית סביב השתל. היצמדות החיידקים לשתלים מגבירה את תהליך הדלקת.

בקבוצת המחקר היו גם ד"ר אסף וילנסקי מ"הדסה", פרופ' אביחי חובב מהאוניברסיטה העברית והדוקטורנט עודד היימן.

נושאים קשורים:  פרופ' ליאור שפירא,  שתלים דנטליים,  דלקת בשתל דנטלי,  שתל טיטניום,  זיהומים בשתלים דנטליים,  חדשות,  המחלקה לפריודונטיה במרכז הרפואי הדסה
תגובות