"חוזר מנכ"ל משרד הבריאות פוגם ביכולת הרופא להציע חלופות טיפוליות וביכולת המטופל להסכמה מדעת"

‏האגודה לזכויות החולה הצטרפה השבוע לביקורת נגד חוזר מנכ"ל משרד הבריאות העוסק בכללי התקשרויות בעלות אופי מסחרי עם רופאים ומוסדות.

לאחר שההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) וחברות התרופות הציגו את הסתייגותן לסעיפים שונים הנכללים בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות העוסק ב"כללי התקשרויות בעלות אופי מסחרי של מוסדות הבריאות", הר"י אף דרשה לקיים עם נציגיה דיון מקצועי מעמיק בנושא וחברות התרופות הזהירו שמימושו של החוזר עלול להביא לפיטורי מאות מעובדיהן, העבירה בשבוע שעבר גם האגודה לזכויות החולה את השגותיה כשהיא מתמקדת במיוחד בסעיף אחד בחוזר. מכתב מפורט בנושא הזה נשלח למשרד הבריאות.

במכתב שהופנה לעוזי קרן, מזכיר הוועדה להתקשרויות עם חברות מסחריות במשרד הבריאות והעתק למנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, מדגישה האגודה לזכויות החולה כי יש לתקן את הוראת סעיף 15.3 בחוזר "באופן שיאפשר פעילות של נציגים רפואיים ביחס לכל תרופה, מזון או ציוד רפואי שאושרו לשימוש, ללא כל הגבלה נוספת".

המכתב, שעליו חתום יו"ר האגודה לזכויות החולה, שמוליק בן יעקב, מפרט בלשון עניינית את הנושא המסעיר בתקופה האחרונה גורמים שונים במערכת הבריאות - ביניהם גם בתי החולים וקופות החולים האחראיות על מרפאות הקהילה – המוסדות בהם עובדים רופאים האמורים לקבל מידע מקצועי מפורט ועדכני על כל תרופה חדשה שמגיעה לשוק או "נמצאת  בצנרת" לקראת אישורה לשימוש גם בישראל. חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מנסה לשנות את הנהלים הקיימים וזה מה שמעורר דאגה, מהיבטים מקצועיים בלבד, אצל כל הגופים הנ"ל.

"אנחנו חושבים שיש מקום שגם קולה של האגודה לזכויות החולה יישמע בנושא הזה", אמר היו"ר בן יעקב בשיחה עם "דוקטורס אונלי".

במכתב האגודה להנהלת משרד הבריאות צוין כי "חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בדבר כללים להתקשרויות בעלות אופי מסחרי של מוסדות הבריאות פורסם ב-18 ביוני 2018 במטרה להבטיח כי התקשרויות בעלות אופי מסחרי של יחידות ועובדים במערכת הבריאות עם גורמים חיצוניים יתבצעו באופן נאות ובהתאם לכללי האתיקה המקובלים בתחום הרפואה והמחקר הרפואי - כך לשון החוזר.

"בהתאם למטרה זו, קובע החוזר הוראות שונות שנועדו להגביל את פעילותם של הנציגים הרפואיים מטעם חברות התרופות, המזון והציוד הרפואי (התועמלנים). בין היתר, מוטלת הגבלה משמעותית, לפיה השיח בין נציג רפואי לרופא מוגבל להצגת  תרופות, מזון וציוד רפואי אשר אושרו מראש והוכנסו לשימוש במוסד הרפואי הספציפי.

"ישנה חשיבות רבה לכך שרופאים במדינת ישראל יהיו מעודכנים בכל עת בטכנולוגיות הרפואיות החדשות ובאפשרויות הטיפול המתקדמות, על מנת שיוכלו להציע לחולים את המענה המיטבי עבורם. האחריות לכך מוטלת על הרופאים, אך גם על משרד הבריאות ועל הנהלות המוסדות הרפואיים בהם מועסקים הרופאים. מחובתם של אלה להמשיך ולהכשיר את הרופאים גם לאחר הסמכתם המקצועית ולדאוג לכך שיעמדו לרשותם הזמן והמשאבים הנדרשים, על מנת ללמוד ולהתעדכן בחידושים הרלוונטיים לתחומי התמחותם.

"לצערנו",  טוענת האגודה לזכויות החולה, "מערכת הבריאות הממוסדת מספקת מענה חלקי בלבד לנושא זה. אל הוואקום שנוצר נכנסות חברות מסחריות המספקות את המידע העדכני הרפואי באמצעות נציגים רפואיים. תופעה זו איננה ייחודית לישראל אלא נפוצה ברחבי העולם.

"טוב עשה הרגולטור, שהעלה על הכתב בצורה ברורה 'כללי התנהלות' בתחום הזה שעד היום פעל באופן 'חצי' פורמלי. עם זאת, מעיון בחוזר עצמו, אנו מזהים בעיה בהוראת סעיף 15.3 לחוזר, המגביל את פעילות הנציגים הרפואיים לתרופות, מזון וציוד רפואי הנמצאים כבר בשימוש המוסד הרפואי. וכך נכתב בסעיף הנ"ל: 'פעילות התועמלנים לצורך חשיפה והצגת תרופות או מזון או ציוד רפואי תיעשה אך ורק לגבי תרופות או מזון או ציוד רפואי אשר אושרו מראש והוכנסו לשימוש במוסד וזאת באמצעות חלוקת מידע כתוב בלבד, שאושר מראש ובכתב על ידי ההנהלה הרפואית של המוסד".

האגודה לזכויות החולה מפנה במכתבה את תשומת לב משרד הבריאות לסעיף 13 בחוק זכויות החולה, העוסק בהסכמה מדעת לטיפול רפואי. הוא מחייב את הרופא להכיר את כל הטיפולים החדשניים, על מנת שיוכל למסור לחולה את המידע הרפואי הדרוש לו כדי להחליט אם להסכים לטיפול המוצע. בין היתר, נדרש הרופא למסור לחולה מידע בדבר הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, הסיכויים והסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים, לרבות אם מדובר בטיפול חדשני.

"משמעות הדבר היא, בין היתר", מציינת האגודה לזכויות החולה במכתבה, "כי אם לדעת הרופא קיימות חלופות טיפוליות טובות יותר, לרבות תרופה, מזון או ציוד רפואי שאינם נמצאים בשימוש במוסד הרפואי שבו מטופל החולה, מוטלת עליו, הרופא, החובה למסור מידע זה לחולה שלו על מנת שזה יוכל לשקול את צעדיו באופן מושכל.

"כמי שאמונים על שמירת זכויות החולים, אנו סבורים כי חשוב לאפשר לרופאים לקבל מידע על כל הטכנולוגיות שאושרו לשימוש, לרבות תרופות וטיפולים שאינם ניתנים במסגרת סל הבריאות ו/או בבתי החולים הציבוריים - גם אם מדובר בחלופות שאינן ניתנות משיקולים תקציביים ואחרים.

"כאשר משרד הבריאות מונע מהנציגים הרפואיים של החברות להציג לרופאים מידע אודות מוצרים שאינם בשימוש המוסד הרפואי, יכולת הרופא לתת מענה רחב ומלא עלולה להיפגם, וכפועל יוצא גם יכולתו של המטופל לתת 'הסכמה מדעת', וזאת במידה שלא קיבל מהרופא מידע מלא אודות כל החלופות הטיפוליות הקיימות.

"במקביל, בחינת אחריותו של הרופא כלפי החולה, בתביעות רשלנות רפואית, נעשית גם היא על בסיס סטנדרט דומה. לכך יש ביסוס בפסק דין שניתן לפני עשר שנים בבית המשפט העליון. נאמר בו: 'ידו של הרופא נדרשת להיות כל העת על הדופק – להתעדכן בפריצות דרך רפואיות, בפרוצדורות חדשניות ובמחקרים משדות מחקר מגוונים גם מעבר לים. תקופת לימודיו של הרופא לעולם איננה מסתיימת (ניתן על ידי השופט הנדל, בתיק ע"א 2087/08 מגן נגד שירותי בריאות כללית).

"לפיכך", מסכמים באגודה לזכויות החולה "אנו סבורים כי יש לתקן את הוראת סעיף 15.3 לחוזר באופן שיאפשר פעילות של נציגים רפואיים ביחס לכל תרופה, מזון או ציוד רפואי שאושרו לשימוש, ללא כל הגבלה נוספת".